בישראל קיימים שלושה מקורות מים עיקריים:

  • מים שפירים המגיעים ישירות מהכנרת ומקידוחים של מי תהום
  • מים שוליים: קולחין, שיטפונות ומליחים
  • מי ים מותפלים לשימוש עירוני

כמות המים השפירים מוגבלת ועם גידול האוכלוסייה, יותר מים שפירים מוקצים לשימוש עירוני ויותר מי קולחין עומדים לרשות החקלאות. באופן כללי קיימת מגמת עלייה בשימוש במי קולחין, וחלק מהמים המטוהרים מוחזרים לנחלים. תכולת החומר האורגני בשפכים העירוניים בישראל גבוהה עד פי שלושה ויותר מהערכים המאפיינים שפכים בארצות הברית ובמערב אירופה, וזאת עקב שימוש בכמויות מים קטנות יותר לנפש בארץ והרגלי חיים שונים. לעובדה זו יש משמעות רבה בתכנון מכוני טיהור, האמורים להרחיק בעיקר את החומרים האורגניים.

שפכים עירוניים כוללים גם דטרגנטים וחומרים סינתטיים רעילים שונים. בורון, חומר שמקורו בדטרגנטים, מזיק לגידולים רבים אם ריכוזו מעל 0.4 מ"ג לליטר. טיהור מי שופכים להסרת כל הרכיבים המזיקים דורש משאבים כבדים ומעורר את השאלה: מי משלם – המזהם או מי שמנצל את הקולחין המטוהרים? בעולם המתועש מקובל שהמזהם משלם, אבל בישראל השאלה טרם הוכרעה סופית. עקב כך, רק חלק ממי השפכים מגיעים לטיהור שלישוני וחלק ניכר מהקולחין השניוניים לא מנוצל. 

מי קולחין – מי שפכים שעברו סינון וטיהור.

מי שפכים אינם ניתנים לשימוש בחקלאות כמו שהם ועליהם לעבור טיהור. ככלל, הם יכולים לעבור שלוש רמות של טיהור:

טיהור ראשוני, הכולל סינון גס של השפכים ושיקוע של חלקיקים כבדים. מים אלה עדיין אינם ראויים לשימוש בחקלאות (או להזרמה לנחלים)

הטיהור השניוני מבוסס על טיהור ביולוגי המפרק את החומר האורגני בשפכים, על הרחקת המוצקים המרחפים, שיקוע הבוצה וחיטוי הקולחין לסילוק מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות. מותר להשתמש במים אלה בחקלאות, אך בהגבלות חמורות (בגידולים שאינם באים במגע ישיר עם הצרכן - כותנה, בוטנים, מטעים המושקים בטפטוף ועוד)

הטיהור השלישוני כולל סילוק חנקן וזרחן בתהליכים ביולוגיים וכימיים, סינון נוסף של מוצקים מרחפים והחדרה לתת-קרקע חולית. תהליך זה יוצר מי קולחין באיכות גבוהה ומרחיק למעלה מ-95% מהמזהמים שבמים (בורון, מלחים, חומצות, שמנים, תרכובות חנקן אורגניות וחומרים סינתטיים). תהליך זה דורש משאבי קרקע חולית גדולים.

בישראל טיהור שלישוני נעשה כיום רק במכון הטיהור של שפכי גוש דן – השפד"ן. מים אלה מותרים לשימוש ללא מגבלות בחקלאות, ומותר להזרימם לנחלים. מי קולחין אחרי טיהור שלישוני צריכים לעמוד בתקנים שנקבעו על ידי ועדת ענבר, שהוקמה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומסקנותיה אושרו על ידי הממשלה ב-2005. 


מקורות ומידע נוסף

 מתוך: זליגמן, נ. ולחמן, א. חקלאות בת-קיימא בסביבה משתנה. 2013. נקודת ח"ן.

מחקר יישומי