שימור צמחי בר באדמות מעובדות הוגדר במסגרת אמנת המגוון הביולוגי, שעליה חתומה גם ישראל, בתור אחד מיעדי המפתח.

במחקר נבחן השילוב בין ענף חקלאי מסורתי בגרסה טכנולוגית מודרנית ובין היעד של שמירה על מגוון הצמחייה בחבל ים המלח. החוקרים בחנו את ערכם של מטעי התמרים כבית גידול לצמחי בר, ואת תרומתם הקיימת ואת הפוטנציאל הטמון בהם לשימור המגוון הביולוגי.

למטעי התמרים, כבית גידול עם לחות גבוהה בקרקע, יש ערך רב לקיום צמחי בר בחופי ים המלח. ערכם גבוה במיוחד בעבור המינים הסודניים הנמצאים בבקעת ים המלח – קצה תפוצתם הצפוני העולמי. במטעי עין גדי, שבהם צמחי בר נתפסים כחלק מתנאי השטח והדברתם מזערית, נמצא ריכוז בולט של הצמחים הללו. בשטחו של מטע תמרים המושקה בטפטוף יש פסיפס ייחודי של תת-בתי גידול לצמחי בר. בשני שלישים משטח המטע לא צפויה תחרות של צמחי הבר עם הדקלים על מים ומינרלים הודות לפריסת שורשי התמר. נוסף על כך, שולי המטעים הם תחום מחיה אפשרי לאוכלוסיות של עצים סודניים. 

מטעי תמרים מאוכלסים בעיקר על ידי צמחים של המרחב הסובב אותם. צמחיית מטעים שאינם מודברים היא עשירה ושונה באופן מובהק מאתר לאתר, להבדיל מן הצמחייה הדלה והדומה אשר במטעים המודברים. מטעי ים המלח אינם המקור של הצמחים הגרים, אלא הם הסובלים מפלישתם, בעיקר מגינות הנוי הסמוכות. במטעי התמרים באזור ים המלח, בעיקר בעין גדי, נמצאו יותר מ-20 מיני צמחים בסכנת הכחדה או צמחים נדירים בישראל. לרובם המטעים הם בית גידול בלעדי או עיקרי. המטעים בחבל ים המלח, בבקעת הירדן ובערבה הם בית גידול פוטנציאלי ל-150 מינים של צמחים מאוימים או נדירים בארץ.

את הפוטנציאל של מטעי התמרים לשימור מגוון הצמחייה בחבל ים המלח, בבקעת הירדן ובערבה אפשר לממש בשיתוף פעולה בין החקלאים ובין שומרי הטבע. התקדים של מטעי נווה עין גדי הוא דוגמה לכך. ממשק פעיל לשימור המגוון הביולוגי במטעים ועידוד תרומת מגדלי הדקלים לשמירת הטבע הם עיקר ההמלצות.


מעובד מתוך

חוברת יום עיון נקודת ח"ן 2009. בלכר, מ., בלכר, א. מטעי תמרים בחבל ים המלח כבית גידול לצמחי בר.

מחקר יישומי